רז גרבר
אמא אדמה מול האבא הפוליטי
אני בוחן את ההשפעה הדו-סטרית של הנוף על האנשים החיים בו ושל האנשים על הנוף. באמצעות מערכת יחסים סימביוטית הופך הנוף למקום. החיפוש אחר מקום באמצעות צילום, הובילו אותי דווקא לחקירה ולתיעוד של גבולות התוחמים ומפרידים מקום ממקום, ובזאת למעשה יוצרים זהות ייחודית בנוף. המבט על הגבולות, כך הבנתי, מאפשר הצצה לתוככי המקום, לנשקף מחוצה לו ולְמה שהודר ממנו.
אוסף התצלומים בתערוכה מציג את הגבול ואת הנוף הנשקפים מהאוניברסיטה העברית ומהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, אזור בירושלים המכונה הר-הצופים שבו חייתי ולמדתי במשך ארבע השנים האחרונות. השיטוט והתיעוד על קו הגבול של אזור המוכר לי היטב, אפשרו לי לנסח בתצלומים נקודת מבט ייחודית על המקום. נשקף ממנו הפער שבין הנוף הבראשיתי לנוף האנושי המהונדס. זהו נוף המכיל היסטוריה, כלכלה, תרבות ופוליטיקה. בכמה מהצילומים אני מציג עדויות למרכיבים המופיעים בנוף כנטע זר, הללו יוצרים קונפליקטים ויזואליים בנוף ומשמשים מעין מטאפורה חזותית לסיפורו המורכב של המרחב הישראלי בכלל, והירושלמי בפרט.