ראניא אבו קטיש
מעברים
לאחר החלטה מהירה להתארס ומיד אחר כך להתחתן, מצאתי את עצמי חולקת את ביתי עם מישהו שהגיע מרקע שונה ועם הרגלים שונים ועליי להתרגל לנוכחותו. אחראית על ביתנו וחיינו החדשים, הפכתי מבת לרעיה ובקרוב לאם; עושה פעולות שמצפים ממני, לעיתים ללא הכנה כמו לנקות, לבשל, לסדר, בדומה לאימא שלי ששמה כיסוי ראש רק בגלל המשפחה. ּלאחר חתונתה
אני מתעדת את המעבר שחוויתי בחיי הפרטיים במהלך השנה הראשונה לנישואיי. ברקע קולה של אימי מלווה אותי ״הכול עובר, מחר תתרגלי״, כפי ששמעה היא לאחר . כפי שאמשיך לומר לעצמי בכל פעם ּחתונתה את קול אימה שאחווה מעבר ממצב חיים אחד לאחר. מחר, האם אתרגל?
