ים חטר

התחנה המרכזית קטנה מידי

תכנית המתאר החדשה מציבה את התחנה המרכזית בתל אביב באזור תעסוקה מטרופוליני. התכנית קובעת לחלק את מערך התחבורה הציבורית לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים, מָסוֹף ארלוזורוב בצפון וצומת חולון בדרום. לאחר שהשטח יפונה משימושי התחבורה, תיהפך התחנה המרכזית לחלק מאזור התעסוקה המטרופוליני של תל אביב.

התחנה היא ציון דרך בעיצוב תווי דמותה התרבותיים של תל אביב ונדבך אדריכלי במתח שבין תרבות בין־לאומית למשאבים מקומיים.

התחנה המרכזית היא דימוי קטן של עיר גדולה.

התחנה המרכזית היא מרחב קטן בתהליך עירוני גדול.

התחנה המרכזית היא הזדמנות להבין שאין פרוגרמה עם קונספציה מוחשית ידועה מראש.

זוהי הוכחה שקונספט תכנוני מנפץ או מתנפץ לנוכח מאווייה של חברה.

החברה הזו היא אנחנו,

והחזון הוא תהליך אנושי שלנו.

כותרתה של הסביבה הזו היא אזור תעסוקה מטרופוליני.

זוהי פרוגרמה שהיכרותנו עימה דלה ומרוחקת, תוצאתה בשטח מתגבשת לאט והיא נרקמת עם הזמן.

היא דינמית ומשתנה ולעיתים היא מבטאת תהליכים לא צפויים, כך קרה בתחנה המרכזית.

הפרויקט הוא הזדמנות לבטא את הפרוגרמה החדשה הזו.

מנחים: אדריכל שרון רוטברד, אדריכלית טליה דוידי.